X
לרומניה טסתי בתקופה מעולה של השנה – סוף אוקטובר. מה מעולה בסוף אוקטובר אתם שואלים? מעולה כי בטיול קצר הספקתי לחוות הרבה דברים: שלכת אירופאית צבעונית ומדהימה – משהו שתמיד חלמתי עליו, שלג – כי בדיוק לפני שהגענו, הטמפרטורות צנחו ובמקומות הגבוהים קיבל את פנינו שלג לבן וצח, את חג ההלוואין (Halloween - ליל כל הקדושים), הנחגג ב-31 לאוקטובר ובו כל העיר מתקשטת ומתחפשת ואפילו השתתפתי במסיבה מדליקה בטירה של דרקולה.
טיפ של אלופים - בשביל להצליח להנות במזג אוויר קר, שאנחנו הישראלים לא מורגלים בו, חשוב להתלבש כמו שצריך. בפוסט שכתבתי על טיול שווקי חג המולד במינכן, בה ביקרתי בחורף שעבר, הכנתי רשימה מסודרת של מה כדאי להביא ואיך כדאי להתלבש, מומלץ להיעזר!
הוזמנתי לטיול, עם עוד שלוש בלוגריות טיולים, על ידי פרלה, סבסטיאן ובנם הבכור אדי שטיינברג. אשר מנהלים את בית ההארחה Bran & Breakfast ומציעים בניית טיול מותאמת אישית, הכוללת איסוף והחזרה לשדה התעופה, לינה בביתם שבעיירה בראן (בית בעל שתי קומות, כשהקומה הראשונה משמשת למגורי בני המשפחה והקומה השנייה, משמשת לאירוח של עד 5 אנשים), ארוחת בוקר, נהג צמוד והדרכה של אדי או סבסטיאן.
רומניה היא מדינה גדולה מאוד (השלישית בגודלה באירופה) ולכן טומנת בחובה מסלולי טיול שונים. אנחנו ישנו בבראן, שהיווה לנו בסיס ליציאה לטיולים יומיים ולכן מסלול הטיול שלנו ברומניה היה באזור דרום הקרפטים ובטרנסילבניה. היינו בנופים משגעים ולא יכולתי להפסיק לצלם (ראיה לכך- כמות התמונות בפוסט)! חוץ מזה שרומניה היא מדינה זולה מאוד בהשוואה לישראל וזה ניכר במקומות הלינה, האוכל והאטרקציות. המטבע המקומי נקרא ליי (Leu) וערכו שווה ל- 0.8 ₪, נכון לכתיבת פוסט זה.
חברות תעופה שונות מוציאות טיסות ישירות למספר יעדים ברומניה. אנחנו מצאנו טיסות ממש זולות לבוקרשט: הלוך עם חברת הלאו קוסט "ריינאייר" וחזור עם חברת הלאו קוסט "בלו אייר", אותה לא הכרתי לפני כן והתגלתה כנחמדה (אפילו נתנו לנו מים ונשנוש בחינם במהלך הטיסה). הטיסות הסתכמו ב- 127 דולר לשני הכיוונים. אני הוספתי מזוודה בתוספת תשלום של 70 יורו לשני הכיוונים, כי חששתי שטרולי לא יספיק לי לבגדי החורף העבים ולקניות שאערוך. בפועל, הגענו בתחילת עונה והמחירים ברומניה לא היו זולים כלל, כך שקניות לא היו וטרולי יכול היה להספיק.
טיפ של אלופים - שימו לב שחברות הלאו קוסט עושות את הכסף שלהם מכל התוספות ולכן אם כתוב שהטרולי שלכם צריך להיות במידות מסוימות ולשקול עד משקל מסוים, עליכם לעמוד בתנאים האלה. בדוכן check-in ראינו הרבה אנשים עצבנים, שחייבו אותם בתשלום של 80 יורו על מזוודה כי לא עמדו בכללים.
את מסלול הטיול, בן ארבעת הימים ברומניה, בנתה עבורנו משפחת שטיינברג. לטיול יצאנו ארבע בנות צעירות שאוהבות טבע וטיולים, אוכל טעים ומיוחד ובגדול את החיים הטובים. לפני הטיסה פרלה שאלה אותנו מה מעניין אותנו ומה נרצה לעשות בטיול ועל פי זאת הם בנו עבורנו את הטיול בהתאמה אישית ולפי הידע הנרחב שלהם על רומניה והאזור.
ביום הראשון נסענו לחבל ארץ הרגיטה (Harghita). הרגיטה הוא מחוז הונגרי, שסופח לרומניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ולכן מרבית תושביו הם הונגריים (מעל 85%). מחוז זה עשיר בטבע יפיפה- יערות, אגמים וולקנים, גייזרים, מעיינות טבעיים, מכרות מלח ומעל ל-30 שמורות טבע.
אנחנו נסענו לאזור גבוה, שבו המתין לנו, מרהיב בלובנו- השלג. יצאנו לדרך מאזור בראן בדרך יפיפייה, שארכה מעל לשעתיים. בכפרים שניקרו בדרכנו, עצרנו ליד דוכנים מקומיים, אשר מכרו ממרכולתם – דבש, ריבות וקיורטוש בטעמים שונים, שהוכן ממש במקום, על גחלים לוהטות.
התחנה הראשונה לאותו היום הייתה מרחצאות, הממוקמים באתר הנופש בלוואניוס, המוקף כולו ביער ובאווירה קסומה.
"גרנד סנטרה" הם מרחצאות מפנקים במיוחד ובמתחם שלהם תוכלו למצוא 7 בריכות שחיה שונות (כולל ג'קוזי), 3 סאונות, חדר אדים וחדר מלח. אם יש לכם כוח - במתחם, גם, חדר כושר. קירות המתחם הם, בעצם, חלון ענק, ממנו נשקף נוף פנורמי של ההרים והיער שסביב. תענוג.
עלות כניסה לאדם לכל המתקנים היא 60 ליי למשך 3 שעות. בנוסף, תוכלו להתפנק בטיפולים שונים בעלות נוספת. בגלל ששמעתי שהרומנים לוקחים את המסאז' שלהם ברצינות, החלטתי לשדרג את החבילה ולהוסיף עיסוי של 50 דקות, שהיה מעולה. עלות עיסוי + כניסה לכל המתקנים היא 209 ליי (כך שהעלות של העיסוי בפועל הייתה 149 ליי- אחלה מחיר), כדאי להתקשר למקום ולהזמין את העיסוי מראש.
למי שממש רוצה להתפנק - כאמור, הספא הוא בעצם חלק מאתר נופש, בו מלון 4 כוכבים בשם Balvanyos Resort (Grand Hotel Balvanyos) ובעבור מי שמזמין לילה במלון, הכניסה למרחצאות היא בחינם וללא הגבלה של זמן. סביב המלון מסלולי הליכה שונים בטבע. אני סימנתי לעצמי את המקום הזה והודעתי לרועי שחייבים לחזור לישון פה גם בתצורה זוגית.
אגם יפיפיה ומיוחד, מאחר ונוצר בתוך לוע של הר געש, שהתמלא במים. כשמזג האוויר נוח וללא רוח, ניתן לראות בועות גז, שעולות מקרקעית האגם, והן למעשה ביטוי לפעילות פוסט-וולקנית. בכדי למנוע את זיהום האגם, נאסרה הגישה אליו ברכבים פרטיים – אנחנו החננו את הרכב בחניון העליון והשתמשנו בהסעות של השמורה. אם אתם מגיעים מחוץ לעונה, כמונו, בידקו לפני את שעות הפעילות של ההסעות. ניתן, גם, לרדת בהליכה אל האגם, שמשכה 20-30 דקות.
מהחניון התחתון ועד לאגם צעדנו בשביל קצר, המוקף עצים ואף צד את עיני שלט המזהיר מפני דובים! לצערי, לא נתקלנו בדב, אבל מסתבר שבמחוז מסתובבים חופשי כ-6,000 דובים. מי שמתכנן קמפינג באזור מוזהר מפני הליכות לייליות, שכן הדובים הפכו מורגלים אל בני האדם ומתקרבים אליהם מאוד. בחורף החלק העליון של האגם קופא ונוצרת מעליו שכבת קרח בגובה של מטר. כשאנחנו ביקרנו, האגם עדיין לא קפא, אבל כל העצים סביב היו מכוסים בשלג ויצרו אווירה קסומה. השחייה באגם אסורה ובקיץ אפשר לשוט בו.
אמנם, הפעם, לנו לא הזדמן לראות דובים ברומניה, אבל ישנם סיורים לצפייה בדובים במקום מחייתם הטבעי. זיוה, מהבלוג "שמתי לב“, יצאה לסיור כזה וכתבה על החוויה האישית שלה. בנוסף, ניתן לראות דובים בסיור בשמורת המחסה לדובים "בזרנשט" (Rezervația de urși Zărnești), בה חיים דובים, אשר חולצו ממקומות כגון קרקסים ושאינם יכולים לחזור לחיות בטבע. שמעתי חוות דעת טובות על החוויה- שמדובר בביקור מלמד, מעורר השראה ומרגש.
אם כבר אנחנו במחוז הונגרי, אז כמובן שנטעם גם מהמטעמים המקומיים! את היום סיימנו במסעדה הונגרית-רומנית מסורתית, בעיירה אוזון (Ozun) ושעליה אני מאוד ממליצה. העיצוב של המסעדה מאוד מיוחד ואותנטי: שולחנות עץ עליהם מפה ארוגה ביד וסביבם כיסאות אדומים. על המדפים פרטי אומנות מיוחדים וצנצנות חמוצים ועל הקיר תלויים כלי עבודה עתיקים וצלחות מעוטרות. אחרי שנכנסתם לאווירה זה הזמן לאכול - אני ממליצה לא לפספס את מרק הגולש המעולה והלחם המסורתי. המחירים ממש זולים.
טיפ של שמנמנים - מבכל טיול אני אוהבת להתנסות במאכלים המקומיים של האזור וזה גם מה שעשיתי הפעם ברומניה וממש נהנתי מהאוכל הרומני. בכל מסעדה בפוסט אכתוב לכם מה מומלץ לדעתי, אבל בתור כלל אצבע, אני ממליצה להזמין סלט זקוסקה (סלט חצילים רומני) למנה ראשונה ואת מנת הפאפאנש בתור קינוח.
את היום התחלנו במבצר ראשנוב, שהינו המבצר הגדול ביותר בטרנסילבניה. הטירה ממוקמת בראש הר, סביבה יער וממנה נשקף נוף יפיפה של האזור. את הטירה עוד ראינו מהכביש למטה, לידה מתנוסס שלט לבן עם שם העיר, הוליווד סטייל (כמו שכנתה, בראשוב). החננו את הרכב בחניה התחתית ומשם עלינו אל הטירה. אפשר לקחת עגלה, שרתומה לטרקטור, אל המבצר ובחזרה בעלות של 5 ליי לאדם. לדעתי, הדרך די קצרה ואפשר לעלות ולרדת אותה ברגל.
מצודת ימי הביניים של ראשנוב נבנתה בשנת 1211, כדי להגן על הכפרים הטרנסילבנים מפני פולשים. בזמן מתקפה הכפריים התגוררו בתוך המבצר, מאחר וזו יכלה להיות תקופה ארוכה, נבנו בו בתי מגורים, בית ספר, כנסיה ועוד. תוכלו לטייל על קירותיה החיצוניים ולהנות מהנוף הנשקף ממנה, או לשלם 10 ליי דמי כניסה לתוך העיר המשוחזרת, המוקפת בחומות. חלק מהמבנים הוסבו לחנויות מזכרות, או דוכנים כמו זריקת גרזן.
אם אתם מטיילים עם ילדים, תשמחו לדעת שליד הטירה נמצא פארק דינוזאורים מקסים בשם Dino World Rasnov. בפארק קיימים שחזורים של 100 דינוזאורים ויצורים פרה-היסטוריים בגודל מלא, חלקם הוצבו ממש בתוך היער (מוזיאון באוויר הפתוח) וכולל דגם של הסיסמוזאורוס - הדינוזאור הכי גדול בעולם, בגובה של 45 מטרים. בפארק עוד תוכלו למצוא בית קולנוע של 360 מעלות (D9), גני שעשועים לילדים, מיני פארק חבלים, קפטריה ועוד.
משם המשכנו אל פוינה בראשוב - עיירה ציורית, שאף שמעתי שמכנים אותה "שוויץ של רומניה". בחורף היא משתמשת כעיירת סקי שוקקת.
עיצוב המסעדה מאוד ייחודי ומושקע. למסעדה שני חללים, בשני עיצובים שונים, בהם תוכלו לשבת: העיצוב של החלל הראשון הוא יותר חשוך ומתקשר לעברה של המסעדה - בו הייתה מסעדת ציידים. כיום הצייד אסור ומבוקר, אבל עיצוב המסעדה נשאר בהתאם ותוכלו לראות גם את ההשפעות האלה, בדוגמת פוחלצים ופרוות של חיות שונות. העיצוב של החלל השני יותר מואר ותוכלו לראות בו השפעות של הפולקלור הרומני- כמו לדוגמא, צנצנות של חמוצים רומניים והשפעות בלקניות- מפות ואריגות, עבודות קרמיקה וכלי נשק, שתלויים על הקיר.
במתחם של המסעדה נמצא, גם, מוזיאון החמוצים – חדר ענקי, שעמוס בצנצנות של חמוצים, החתוכים במגוון צורות. אפילו היה ייצוג לישראל עם מוחמץ בצורת כיתוב "שלום".
במסעדה ניסיתי (וממליצה בחום) את מרק הצ'ורבה הרומני: מרק ירקות עשיר עם בשר (יכול להגיע, גם, בגרסה צמחונית), אליו מוסיפים כף שמנת ואת הלחם האותנטי – הלחם מוכנס לתנורי עץ גדולים, נותנים לו להישרף וכאשר מוציאים אותו חובטים בו ומברישים במברשת פלדה, כדי להוריד את החלק השרוף וליצור מרקם קריספי (מגיעה כיכר גדולה, שמספיקה לחלוקה למספר אנשים, בעלות מצחיקה של כמה שקלים).
על הכביש בין פויאנה בראשוב לבראשוב עצרנו בתצפית Belvedere על העיר. יש שלוש מובלעות בכביש, המאפשרות עצירת רכב. מלבד היותה תצפית יפה, זוהי גם תצפית מעניינת, מכיוון שתוכלו לראות את האזורים השונים שנבנו בעיר לפי התקופות וההשפעות השונות של השלטון באזור. לדוגמא– הבתים הצבעוניים שתראו, נבנו בהשפעת השלטון האוסטרו-הונגרי, הבלוקים המכוערים והאפורים הוקמו בתקופת הקומוניזם, קרוב לאזור התעשייה, כדי לשכן את העובדים.
פארק אבני סולומון, הוא פארק קסום, ממש ליד העיר. במקום מפל, נחל זורם, שולחנות פיקניק והמון מקומות ישיבה. משם יצאנו למסלול מעגלי קצר של חצי שעה, שמתחיל ומסתיים בחניה.
בראשוב היא אחת הערים הגדולות והעתיקות בטרנסילבניה ונחשבת לאחת הערים החביבות על מטיילים ברומניה: יש בה מסעדות טובות וברים כייפים, עיר עתיקה יפיפייה (תמיד החלק האהוב עליי בכל עיר), אטרקציות תיירותיות ומסלולי טיול בהרים הסמוכים.
בעיר בראשוב עצרנו במספר מקומות:
כנסיית ניקולס הקדוש (Saint Nicholas Basilica) - כנסייה רומנית אורתודוקסית, אשר נבנתה בשנת 1292. בחלק הפנימי של הכנסייה יש ציורי קיר, שצוירו על ידי הצייר הידוע מיסו פופ. בבית הקברות של הכנסייה קבורים רומנים מפורסמים. הכניסה חופשית.
בית הכנסת "בית ישראל" – בית כנסת אורתודוקסי, המשמש כיום את הקהילה היהודית בבראשוב, שמונה 200-300 יהודים. התפילות נערכות רק בימי חג ובשישי-שבת (יש לוודא לפני). במתחם פועלת מסעדת ”השלום", מסעדה כשרה, שפתוחה כל יום בין 11 ל-16.
הרחוב הצר במזרח אירופה (Strada Sforii) - סטראדה ספוריי ובתרגום לעברית "רחוב החבל“, הוא אטרקציה תיירותית נחמדה (הוא קיבל את שמו כי בעבר אזור זה היה מקום מושבתה של אגודת יצרני החבלים) ומתהדר בתואר "הרחוב הכי צר במזרח אירופה". אורכו 80 מטרים ובנקודה הכי צרה שלו מגיע לרוחב של 111 ס"מ – כל כך צר שבקלות יכולתי להושיט את הידיים ולגעת בשני קירותיו. הוא נבנה במאה ה-15, כדי לאפשר למכבי האש מעבר קל בעיר (מסתבר שבאותה התקופה היו הרבה שריפות בעיר ובאירופה בכלל).
הידעת? הרחוב הכי צר בעולם הוא רחוב Spreuerhofstraße , שנמצא ברוטלינגן, גרמניה ורוחבו 30 ס"מ!
משם המשכנו לכיכר המרכזית, צבעונית ושוקקת, מלאה בבתי קפה, מסעדות, דוכנים וחנויות שונות (מישהו אמר קניות ולא קיבל?). במרחק הליכה קצרה מהכיכר נמצא אחד האתרים המפורסמים של העיר: הכנסייה השחורה, הכנסייה הגותית הגדולה ביותר ברומניה, אשר זכתה בכינוי עקב שריפה שהתחוללה בה המאה ה-17 וגרמה להשחרת קירותיה. מהכיכר המרכזית תוכלו לראות את השלט עם שם העיר, המוצב על ראש הר הטמפה, הוליווד סטייל.
מסעדת שף, הממוקמת ליד הטיילת, שמעל לחומות העיר העתיקה. העיצוב של המסעדה יפיפה, השירות מעולה וגם כאן, המחירים יחסית זולים- כך שכל אחת התפנקה במנה ראשונה, עיקרית וקוקטייל. לא לפספס את מנת הפטריות למנה ראשונה. ניסינו שתי מנות עיקריות שונות, למרות שהן היו מצולחתות מאוד יפה, לא נרשמה מהן התלהבות יתרה. המסעדה משקיפה על העיר העתיקה של בראשוב. לצערי, הגענו לאחר שהחשיך ופספסנו את הנוף, כך שאם מסתדר לכם, ממליצה דווקא להגיע בשעות האור למסעדה. זוהי מסעדה מבוקשת ולכן כדאי להזמין מקום מראש.
את היום סיימנו בביקור קצר בקניון קורסי. בכל זאת ארבע בנות שמטיילות ביחד – לא נקפוץ לראות מה יש לקנות בקניון ברומניה? הקניון חדיש ויפה עם המון חנויות ומותגים מוכרים, אבל, באופן מפתיע, המחירים לא היו אטרקטיביים.
הטיול להיום היה מתוכנן להיות קצר, כדי שנספיק להגיע ולנוח לפני מסיבת ההלוואין בטירת בראן, עצרנו במקומות הבאים:
התחנה הראשונה שלנו הייתה תצפית על הכפר פונדטה. עצרנו במתחם מלונות בסגנון אוסטרי, שאדם עשיר אחד החליט להקים. מי שאוהב את הסגנון מוזמן להעיף מבט במגוון המלונות בלינק הזה.
משם המשכנו לנקודה הזו , ממנה יש תצפית יפיפיה על שמורת הטבע Piatra Craiului והכפר המסורתי Sirnea. הפארק הלאומי Piatra Craiului כולל את רכס הגיר הארוך והגבוה ביותר במדינה (באורך של יותר מ -24 ק"מ וגובהו 2 ק"מ). הרכס גובל באגמים ונחשב לאחד המראות היפים ביותר בקרפטים. הפארק פופולארי מאוד בקרב אוהבי טבע ומציע המון מסלולי טיפוס, מסלולי אופניים ומעל ל-70 מסלולי הליכה שונים. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר של משרד התיירות של הפארק. בתור אוהבת טיולים רגליים בטבע, זה, ללא ספק, עוד מקום שסימנתי לעצמי לחזור אליו בקיץ.
משם חזרנו אל בראן:
פנר הוא בית קפה-קונדיטוריה של קינוחים מתוקים בבראן. העיצוב של המקום ממש יפה ומודרני וגם הוא, כמו רוב המסעדות שעברנו בהם, היה מקושט לכבוד ההאלווין. יש מגוון רחב של קינוחים מתוקים, קרואסונים שונים, לחמים, עוגות שמרים וכמובן קפה. בפועל, לא נרשמה מצידנו התלהבות יתרה מהקינוחים שבחרנו (יש מגוון גדול), פרט לקינוח ׳אצבע הסניקרס׳.
ממש לפני הכניסה לטירת בראן מתקיים כל צהרים שוק מקומי, בו תוכלו למצוא המון מזכרות כמו: כובעים, מגנטים, גרבי צמר, בגדים מקומיים, עבודות יד, גבינות, נקניקים ונשנושים אחרים. למי שמחפש מקום לקנות בו מזכרות ומתנות- זו אחלה אופציה. אנחנו בילינו בו שעה קלה וקנינו כמה מזכרות, יין חם ותירס חם.
הרגשנו שהיום הזה היה יחסית מבוזבז, כי בעיקר נסענו במכונית ובשביל לנסות להציל אותו ולנצל את הזמן שלפני השקיעה, החלטנו לצאת לטיול קצר בפארק הלאומי בוצ'גי. זהו פארק ענקי, שיש אליו מספר כניסות, אחת מהן ממש בשולי הכפר בראן (Poarta). הגענו לנקודה הזו ממנה יש תצפית יפיפיה על בראן ועל הרי הפיאטרה קרייולי (Piatra Craului).
את ארוחת הערב האחרונה ברומניה אכלנו עם המארחים שלנו במסעדה מעולה של מלון בוטיק בבראן (מסתבר שמלון זה זכה במקום השני בתחרות בתי מלון בוטיק ברומניה). המלון והמסעדה משקיפים היישר אל טירת בראן. את המסעדה והמלון הקימו זוג של טורקי ורומניה, כך שתפריט המסעדה מורכב מעירוב של אוכל של שתי התרבויות. רוב המנות היו מעולות- מומלץ בחום. לא משנה מה, אל תפספסו את הקינוח הרומני במסעדה זו - הפאפאנש! ואם אתם מגיעים בעונה התיירותית, חשוב להזמין מקום מראש, כי מספר המקומות במסעדה קטן.
הידעת? פאפאנש הוא קינוח רומני מסורתי, המורכב מסופגנייה מתוקה, שהבצק שלה עשוי עם גבינה והיא מוגשת עם שמנת חמוצה וקונפיטורה כלשהי.
בלב הכפר בראן נמצאת טירת בראן, הידועה גם בשם הטירה של דרקולה. זוהי טירתו של דרקולה, לפחות על פי רומן האימה הגותי - "דרקולה", שנכתב ב-1897 על ידי הסופר האירי ברם סטוקר. במציאות, הטירה לא באמת קשורה אליו. דמותו של הרוזן דרקולה נוצרה בהשראת דמות היסטורית אמיתית בשם ולד צפש. ולד נטה להעניש באכזריות את אויביו ושיטת הוצאת ההורג המועדפת עליו הייתה הטלת אויביו על קוצי עץ ארוכים והשארתם חיים עוד מספר ימים.
אז מה הקשר של ולד לטירת בראן ודרקולה? ובכן, מקורות אומרים שולד ביקר בטירת בראן כשהוא עבר באזור בשלב מסוים, וזהו פחות או יותר. כיום, טירת בראן ידועה ברחבי העולם כמצודה של דרקולה, מכיוון שהיא הטירה היחידה בכל טרנסילבניה, שמתאימה לתיאור של סטוקר לטירת דרקולה. כל זה לא הפריע לרומנים למתג את הטירה כטירה של דרקולה ולמשוך אליה המון תיירים מכל רחבי העולם! עלות כניסה לטירה לאדם: 35 ליי.
תיזמנו את הטיול שלנו ברומניה כך שנגיע למסיבה מיוחדת, שמתקיימת פעם בשנה בטירה, בליל כל הקדושים ב- 31.10. לאירוע יש 3 אופציות: סיור בטירה, סיור בטירה+ מסיבה, או סיור בטירה + מסיבה + ארוחת ערב. אנחנו בחרנו באופציה הראשונה – סיור בטירה (עלות לאדם לסיור: 70 ליי). התחלנו את הסיור בתור ארוך, שהשתרך אל מחוץ לטירה, פרט לקור המצמית, היה ממש כייף לעמוד שם ולצפות בכל התחפושות המושקעות של אנשים מכל העולם (ואני מדברת פה על השקעה ברמות גבוהות- תוכלו לראות בעצמכם בתמונות). לאחר כשעה קלה נכנסנו לטירה, הסיור עבר בכל החדרים וגרמי המדרגות, כאשר שחקנים מחופשים הסתובבו בה וניסו להפחיד את עוברי האורח. לדעתי אפשר לוותר על הסיור, שהיה צפוף ומספיק להסתובב באזור השוק, שלפני הכניסה ולהנות מהאווירה ומהתחפושות המושקעות.
אנחנו נכנסנו לטירה רק בזמן המסיבה והיא הייתה דחוסה באנשים, כך שהיה קשה לי להתרשם ממנה, אבל לפי חוות דעת שקראתי של מטיילים, היא יותר מרשימה מבחוץ וחלק אף המליצו לדלג על הכניסה אליה
העצירה הראשונה שלנו לאותו היום הייתה בעיירה אזוגה (Azuga) ביקב בוטיק, שהוקם על ידי בחור גרמני, בשנת 1892. בשנת 1922 הוכרז היין של היקב כיין של בית המלוכה הרומני. מאז ועד היום הבעלות של היקב התגלגלה בין גורמים שונים, אבל כולם השכילו לשמר את המסורת של ייצור היין המבעבע, שמבוסס על אותו התהליך של ייצור שמפנייה. בסיור למדנו על תהליך הייצור – מתהליך התסיסה ועד לבקבוק היין ולאחר מכן המשכנו למסעדה של המקום, בה טעמנו 3 סוגים של יין, בליווי פלטת גבינות ופירות. חוויה מומלצת, כולנו יצאנו שיכורות. מזל שהיה איתנו נהג תורן. עלות לאדם: 50 ליי.
הידעת? רק יין מבעבע שמיוצר בחבל שמפאן בצרפת יכול להיקרא "שמפנייה" (שמו מוגן ע"י חוזה מדריד). בארצות שונות מיוצרים יינות מבעבעים עם שמות שונים כמו "קאווה" בספרד, או "למברוסקו" באיטליה.
משם המשכנו לכיוון שדה התעופה שבבוקרשט ועצרנו בשני מקומות שמאוד קרובים אליו:
אגם גדול סביבו נבנו בתי קייט ומלונות, המשמשים את התושבים העשירים של בוקרשט למנוחה. באגם אפשר לשחות, לדוג, לשוט בסירה, או סתם להשתזף לידו. צורת האגם מוארכת, צרה מאוד, עם מפרצים רבים. המגוון הביולוגי של האזור מורכב מ -4,200 מינים של חי וצומח, מתוכם כ-1,200 מינים מוגנים על פי החוק. בחלקו הצפוני יש גישה לאי קטן, עליו נמצאת כנסיה יפה מהמאה ה-16, שיש המאמינים שולאד צפש ("דרקולה") קבור מתחתיה. אנחנו הגענו בדיוק בשעה של השקיעה וזכינו לנוף יפיפה ולהשתקפות של השמיים הוורודים באגם. אם אתם בדרך ויש לכם זמן, זו אחלה נקודת עצירה.
קניון ענק וחדיש עם המון חנויות ומותגים כמו זארה, מנגו, פימקי, פול אנד בר, סטרדיווריוס, ברשקה, ספורה, מאק, ויקטוריה סיקרט ועוד. מעבר לחנויות יש מבחר של מסעדות, ג'ימבורי וסופר מרקט ענקי. אנחנו הגענו בתחילת העונה ולכן לא מצאתי מציאות מבחינת מחירים. קניתי מספר בגדים בחנויות האהובות עלי, שלא קיימות בארץ.
לסיכום, אני התאהבתי ברומניה, אני חושבת שהיא יכולה להתאים לכולם – למשפחות, לזוגות, לקבוצות ובמיוחד למי שאוהב נופים וטבע.
לטיול טסתי עם עוד שלוש בלוגריות טיולים מוכשרות, ממליצה להיכנס לבלוגים שלהם: שיר-ים מהבלוג Check in/out, יערה מהבלוג EatNresting ונעמה מבלוג הטיולים של נעמה.
כמו כן, ברצוני להודות למשפחת שטיינברג על האירוח וההדרכה.
מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם, בפייסבוק ולהירשם לניוזלטר שלי, כדי לקבל השראה לעוד טיולים בארץ ובעולם.
6 תגובות