מסעדת ג'ורג' וג'ון

הפוסט נכתב בשיתוף עם חברתי לצלחת- שרה מובשוביץ.

הוזמנתי לסקר את מסעדת ג'ורג' וג'ון, מסעדה שנמצאת ברשימה שלי כבר די הרבה זמן. ג'ורג' וג'ון נמצאת בקומת הכניסה של מלון דריסקו היוקרתי, בקצה המושבה האמריקאית בתל אביב. אם היינו צריכות לתאר במילה אחת את התחושה שמקבלים שנכנסים למסעדה – המילה היא אירופה. העיצוב מוקפד ויפה, התאורה אפלולית וחמה (פחות טוב לצילומים שלי, אבל האייפון התמודד בגבורה) והשירות נהדר.

את המסעדה מוביל השף תומר טל, אשר זכה לפני מספר חודשים להתברג במקום התשיעי (!) לרשימה הנחשקת של 50 המסעדות הטובות ביותר של סן פלגרינו במזרח התיכון וצפון אפריקה. כמו כן, לפני כ-4 שנים זכה בתואר "השף המבטיח של השנה" של מדריך המסעדות הבינלאומי "גומיו". לתומר רפרטואר מרשים הכולל עבודה ב"טאפאס אחד העם", "הרברט סמואל", "עלמה" של השף יונתן רושפלד ו"יפו תל אביב" של השף חיים כהן.

הקונספט שהגה השף תומר טל במסעדת ג'ורג' וג'ון הוא מטבח עונתי-מקומי. מסעדה ששמה דגש על אוכל עונתי טרי מקבלת כבר 5 נקודות. נוסיף לזה מיקסום של חומרי גלם ויצירתיות קולינרית- ואנחנו שלהם. ג'ורג וג'ון עושה את שניהם. ניקח לדוגמא את מנת הכרישה שקיבלנו- טרין של כרישה עם פסטו כרישה וקציפת כרישה עם גבינת עזים, והכל עטוף בקלף של תפוח אדמה. איך אני אוהבת שלוקחים חומר גלם ומעבדים אותו ב4 צורות שונות! מיקסום חומרים כבר אמרתי?

לראשונות לקחנו קרפצ'יו טונה וסלט פומלה. על הדרך גילינו שהתפריט משתנה על בסיס קבוע וכל יום מדפיסים תפריט חדש. כאמור, עונתי ומקומי. הקרפצ'יו לדוגמא- זו מנה כמעט חדשה שרק לאחרונה הוכנסה לתפריט. המרקם של הדג מעיד על טריותו, נימוח ונמס בפה. מעליו זילופים קטנים של רוטב שום שחור, תמר מג'הול, עשבים עונתיים ופירורים מקסימים של טפיוקה שיוצרים משחק מרקמים בפה.

סלט הפומלה צריך פוסט משלו. סלט של עלי גרגיר הנחלים ורשאד, מעליהם חתיכות פומלה - תזכורת קטנה לתחילת הסתיו. נשבינו בקסם של המשחק בין הפרי, לגבינת הבושה ולחריף. מעל הכל מנצח שמן הזית המעושן, הכה מיוחד, שהשאיר בפינו את הטעם המעושן שלו.

נשמנו והמשכנו ל-2 מנות ביניים – פסטה סרטנים ובייבי קלמארי.

פסטת הסרטנים היא מנת הדגל של המקום ועל מנת הקלאמרי המלצרית המליצה בחום. איזה כייף שהקשבנו לה! הגיעה מנה של בייבי קלמארי צרובים על המחבת ומשופדים על ענף עץ זית! מתחתם מצע של קרם לאבנה וארטישוק ירושלמי, צ'יפס ארטישוק וויניגרט עגבניות שרופות. מקומי, ים תיכוני, עשוי היטב. מדויק להפליא בטעמים, מעקצץ בפיקנטיות קלה ונעימה. ממש חגיגה בפה.

על הפסטה סרטנים קיבלנו אזהרה והמלצה- האזהרה הייתה שזו מנה כבדה וההמלצה שזו מנת הדגל שלהם. את מנת הדגל אנחנו חייבות לנסות. ספגטי עם בשר סרטנים, קרם תירס מתוק, חמאה חומה, פירורי בריוש ומרווה, בוטארגה. כשהמלצר הגיע, הוא זילף מעל ביסק סרטנים ששדרג את כל המנה. חמאה חומה היא חמאה המבושלת בטמפרטורה נמוכה. זוהי טכניקת בישול המוציאה את הטעמים העמוקים והאגוזיים של החמאה. יאמי.

ההמלצה של המלצרית הייתה לאכול את המנה כמו פשטידה ולא לנסות לאכול אותה כמו ספגטי. ביס מהכל והטעמים התפוצצו לנו בפה. אם זו לא הייתה המנה הרביעית וחצי שלנו- יש מצב שהיינו מצליחות לסיים את כולה. גם פה מיקסום חומרי הגלם ניכר, כשהשף מכין מקליפות הסרטנים את הביסק שזולף על המנה.

לא הצלחנו להחליט איזה מנת קינוח לבחור והחלטנו לתת למלצרית להפתיע אותנו. לשולחן הגיע קינוח שנקרא "דלעת משגעת"- עוגת דלעת וסולת, קרמו קפיר, טוויל דלעת, גלידת סן ז'רמן וסירופ קוניאק-דלעת.
זו אכן הייתה הפתעה טובה מאוד. קינוח קליל ומפתיע. 

המלצרית אמרה לנו מראש ש-5 מנות יספיקו לזוג, והאמת? יצאנו מפוצצות. המחירים במסעדה לא זולים, אבל אפשר בכיף לסגור ערב עם 4-5 מנות שהדגש בהן הוא שקיבלנו חוויה קולינרית מפתיעה וחגיגה של טעמים בפה. זה גם הסיכום שלנו למסעדת ג'ורג' וג'ון-  נהנינו, ממליצות בחום!